איך רכשתי חברים

למה ביטחון עצמי נמוך מתקשר למעמד חברתי נמוך?

התשובה שאני רוצה להציע לכם היא שאדם חסר ביטחון עצמי נוטה להיות אגוצנטרי, והאגוצנטריות הזו מרתיעה אחרים. זו תשובה לא אינטואיטיבית. לרוב כשאנו חושבים על אדם אגוצנטרי נחשוב דווקא על מישהי או מישהו בטוחים בעצמם, אולי קצת יותר מדי. ההטייה הזו היא גורלית עבור חסרי ביטחון עצמי מכיוון שגם הם לא נוטים לחשוב על עצמם כאגוצנטריים, ולכן לא מצליחים לשים את האצבע על הסיבה האמיתית שהם נכשלים חברתית.

הכירו את זלמן. זלמן ישמש לנו כסטריאוטיפ של בחור שבטחונו העצמי נמוך מהממוצע. זלמן סובל מחרדות חברתיות מתונות; הוא לא בודד, יש לו חברים ורבים מחבבים אותו; אך הוא תמיד מרגיש שהוא לא אומר את הדבר הנכון, שהוא לא מספיק כריזמטי, שבחורות לא נמשכות אליו וכן הלאה. הספקות העצמיים האלה גורמים לזלמן להיות מאוד מודע לעצמו בכל אינטראקציה חברתית. ברגעים של שקט מביך, כששני הצדדים בשיחה לא בטוחים מה להגיד, הוא בטוח שהמבוכה היא באשמתו. בכל אינטראקציה שבה הוא מרגיש לא נעים (כלומר, רובן) הוא מנסה לפתור את הרגש הזה ולנווט את השיחה לנקודה שבה הוא ירגיש רגוע.

זלמן מתחיל ללמוד באוניברסיטה ומכיר בחוג שלו בחור נחמד ומעניין בשם יקותיאל. זלמן מפחד להיות בודד באיניברסיטה ולכן רוצה שיקותיאל יהיה חבר שלו. אחרי השיעור מתפתחת שיחה בין השניים. זלמן מפחד לעשות טעות חברתית (כמו תמיד) ולכן הוא מאוד מודע לעצמו. הוא בוחן את עצמו בלי הרף: מה הוא אומר, מה הוא משדר וכו’. באופן אירוני, דווקא הרצון שלו לעשות רושם טוב גורם ליקותיאל להתרשם ממנו לרעה. ברמה לא מודעת, יקותיאל מרגיש בנוח עם אנשים שמסוגלים לזהות ניואנסים קטנים בקול, הבעת הפנים ובשפת הגוף שלו. אנשים שיכולים לזהות ניואנסים כאלה יבינו מתי יקותיאל עצוב ומתי הוא שמח, מתי הוא לא רוצה לדבר על משהו ומתי הוא צריך עזרה. זיהוי הדברים הללו דורש קשב, וקשב זה משאב מוגבל. למרבה הצער, זלמן לא מסוגל להקדיש מספיק קשב ליקותיאל כי הוא מפנה יותר מדי קשב להתנהלות של עצמו.

מעבר לכך, יקותיאל מרגיש בתת מודע שזלמן לא באמת מעוניין בו. זלמן מאוד מודע לחרדות שלו ועושה הכל כדי להנמיך אותן. כשיקותיאל נראה כאילו הוא נהנה מהשיחה עם זלמן, החרדות של זלמן יורדות. כשיקותיאל נראה משועמם או קצר רוח באמצע השיחה, החרדות של זלמן קופצות והוא עושה הכל כדי שיקותיאל יחזור לשדר עניין בשיחה, וכך החרדות יונמכו שוב. למרות שהפחד הגדול של זלמן הוא לגרום ליקותיאל להרגיש לא בנוח, מה שבאמת מפעיל את זלמן זה התחושות שלו, ולא של יקותיאל. יקותיאל מרגיש את זה בתת מודע. בהגדרה, חברות כוללת עניין כן ואמיתי באדם אחר. יקותיאל מרגיש שזלמן לא באמת מעוניין בו, ולכן לא מרגיש שיוכלו להיות חברים.

אם כן, הסיבה שזלמן נכשל חברתית אינה ביטחון עצמי נמוך. מעבר לכך, למרות שזלמן חושב שהוא נכשל חברתית כי הוא לא יודע [השלם את החסר: להיות מצחיק, לחשוב מהר, לקרוא סיטואציה, לפרש שפת גוף וכו’ וכו’], אלא לא בהכרח הסיבות (או לפחות לא הסיבה העיקרית). הסיבה שזלמן לא מצליח להיות חבר של יקותיאל היא שזלמן הוא אגוצנטרי. כלומר, זלמן ממוקד בעצמו. מה שגורם לו 1. לא להקדיש מספיק קשב לאחרים ו2. לא להראות עניין כן באחרים. אבל כאמור זלמן לא נוטה לחשוב על עצמו כאגוצנטרי, ולכן מפספס את הסיבה האמיתית לכישלון שלו. במקום זאת, זלמן ייחס את כשלונותיו החברתיים לגורם כלשהו בהתנהגות שלו, ולכן ימשיך לחטט בעצמו ולנסות להתנהג כך ולא אחרת. חיטוט עצמי שישאיר את האגוצנטריות שלו על כנה.

כמה הערות חשובות מאוד לסיום: קודם כל, אגוצנטריות כשלעצמה אינה בעייתית, ואפילו חשובה (חוסר באגוצנטריות יכול גם להביא לכשלונות חברתיים, כפי שאראה בעתיד). אגוצנטריות מזיקה כשהיא קיצונית או, כמו בדוגמה שלנו, לא מודעת. אגוצנטריות קיימת גם בלי קשר לביטחון עצמי. מדובר בעיקרון-על שיחזור על עצמו שוב ושוב בבלוג הזה ואקדיש לו כתבה. מלבד זאת, הדוגמה של זלמן ממחישה שביטחון עצמי נמוך לא בהכרח גורם לכישלון חברתי. אני לא רוצה להתחייב על כך שלביטחון עצמי אין ערך חברתי כלל, אבל אני חושב שהקשר בין ביטחון עצמי והצלחה חברתית הוא יותר קורלטיבי, לא סיבתי. כלומר, ביטחון עצמי (או חסרונו) משמש כזרז לגורמים אחרים, שהם משפיעים על הצלחה או כישלון חברתי. בכתבות שיבואו אגע בגורמים האלה ואוכיח שניתן בהחלט להצליח חברתית עם ביטחון עצמי נמוך.